היי!קוראים לי נועה שגב מפתח תקווה בת 15 השנה נסעתי בפעם השנייה לסאמר סקול דרך קמפוס הפעם אל המתחם המושלם לונדון ברונל, המקום המושלם לחוויות המושלמות בחיים.
טוב הסיפור שלי מתחיל כמה חודשים אחורה ליתר דיוק שנה שנה שעברה בילתי שבועיים מהחופש הגדול בסאמר סקול בברייטון בו צברתי חוויות מדהימות מלאות בזיכרונות והכרתי שתי חברות מאוד טובות בשם דפני ורותם, השנה אחרי שנה שעברה אחרי כול כך הרבה הנאות אמרתי לעצמי שאני חייבת לנסוע שוב לאותו מקום ולאותו מחזור אבל כמו שאתם רואים זה לא קרה ישר שרציתי לנסוע אמרתי לחברות שלי משנה שעברה וישר חברה שלי רותם אמרה שהיא באה איתי שוב לאחר שבוע דפני גם הצטרפה הייתי בעננים אמרתי לעצמי איזה מושלם יהיה לעבור את החוויה הזאת עם שתי חברות שהיו חלק גדול מהחוויה שלי שנה שעברה החלטנו בסוף להירשם ללונדון ברונל אני ממש נלחצתי לא האמנתי שאני יוכל לאהוב מקום אחר חוץ מברייטון זה היה לי מוזר חשבתי שאני עומדת להתאכזב, אחרי שבוע שנרשמנו חברה בין הכי טובות שלי מיכל שאלה אם היא יכולה להצטרף אלינו אני אמרתי בודאי אבל היו לי כמה חששות כי אני נוסעת מצד אחד עם שתי חברות שהיא לא מכירה פלוס היא אבל אני חייבת לציין שברגע שנפגשנו בשדה התעופה הכול השתנה טוב אז מפה לשם עברו הימים והגענו שלושה ימים לפני הנסיעה ונפגשתי עם חברה גם בין הכי טובות שלי ופתאום אמא שלה הציעה שהיא תצטרף הייתי בשוק שלושה ימים לפני חברה שלי באמת נרשמה.
טוב, כמו שאתם רואים נסענו ממש חמולהמלא בנות ביחד ושלא נדבר על זה שדפני הביאה גם את בן דוד שלה אז בכלל היינו מלא ילדים שמכירים כביכול אחד את השני בדרכים מקיפות הייתי ממש בחששות חשבתי שאנחנו יותר מדי אבל שוב הכול התפורר בשנייה שנפגשנו בשדה, יום לפני הנסיעה הכנתי את המזוודה והכול וחשבתי לי בראש אני לא רוצה, אני לא מוכנה לנסוע למקום שהוא לא ברייטון אמרתי פשוט לעצמי אני לא רוצה לנסוע אני לא יהנה אני נשארת בארץ אבל אחרי כמה שכנועים של אמא נסעתי .
טוב די לחפירות לפני עכשיו הנסיעה מצטערת מראש נעבור לחפירות שהיו שם טוב:
אז כבר בשדה ראיתי את האנשים ואמרתי לעצמי זה הולך שבועיים ארוכים מאוד אבל לא הם עברו למעשה כמו יומיים, כבר אחרי היום הראשון כולם אמרו ווואי אני מרגיש שאני מכיר אותכם אשכרה שבועיים ולא יום אבל שחזרנו זה היה לגמרי הפוך, באמת שהכי נהנתי בעולם עם מי שנסע למחזור שלנו אנשים מדהימים ממש משפחה אני לא הייתי מחליפה אף אחד בשביל מישהו אחר, אני מאוהבת בכם אתם אנשים מדהימים שהפכתם את החוויה שלי להכי מושלמת בעולםשלא נדבר בכלל על המדריכות המהממות שהיו לנו אני הכי מאושרת בעולם שאתן הייתן המדריכות שלי הכי אכפתיות, הכי מתחשבות בחיים לא יכולתן לכעוס עלינו ליותר משתי דקות ואני לא מגזימה, כאלה אוהבות באמת עשיתן לי את השבועיים האלה אני ממש מודה לכן זה לא היה נראה ככה בלעדיכן.
טוב כרגיל בבוקר היינו קמים לארוחה שיעורים ארוחה טיול ארוחה ופעילות ערב, את האמת שקשה לי להגדיר את הארוחה כארוחה כי היא לא הייתה ארוחה, תמיד אומרים שאין דבר מושלם אז כן בסאמר סקול הדבר היחיד שלא מושלם הוא הארוחות.
במשך השבועיים האלה הכרנו גם אנשים מכול העולם אנשים מדהימים ממש חברותיים ומצחיקים, הכי הרבה נקשרתי לחיאר, מתיו ואמה יהי לי קשה בלעדיהם, לא אשכח את תחרות שתיית המים של אביב וחביאר וששפכתי מיים בחלון על העוברים (סליחה ענבר), את הניסיוניות של אביב לדבר עם אדוארדו, את ההרגשות שלי שאני נמצאת בסאמר לאב ולא בסאמר סקול, את חפש את המטמון שהיה מושלם, את הריצות בבוקר עם עומר ומתיו, את החפלות באוטובוס, את תחרות לקיחת תמונות הפאדיחה שלי ושל אמה, את ה-דיסקו שהיה הפעילות הכי שווה בעולם הרגשתי כמו המרקידים האלה כי כול שאר הילדים מהעולם לא ממש אוהבים לרקוד בוא נגיד את כך אז די הרקדנו אותם וזה היה די מצחיק.
לכול הרגעים האלה ועוד המון אני מאוד אתגעגע מי היה מאמין שנסעתי בידיעה ברורה לא באלי וחזרתי בידיעה ווואי באלי עוד ועוד הרבה, אני מאוד אתגעגע ומקווה מאוד לחזור לסאמר סקול גם בשנה הבאה ואסיים בשיר שאני ורותם המצאנו לצלילי השיר אשטג דוביגל:
"שואל מאיפה את בארץ זה לא משנה אני בברונל עכשיו יוצאים לאסקרשן וזה כיף כיף כיף כאילו אין מחר ולמה נראה לה עושה איתי סלפי מתייגת רק ברונל וואלק ברונל לונדון ברונל אשטג דונאלדאק"
רגעים יפים עם אנשים יפים ממקומות יפים אוהבת אותכם משפחה יפה שלי מחזור 2 אימפריה, כבר מתגעגעת.