"לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים."(אוסקר ווילד)
שלום לכולם, שמי גיא ואני אספר לכם על החוויה שחוויתי בקיץ.קודם כל לפני שאתחיל, אני רוצה לציין שאני לא כותב כמו שאר הסיפורים על סדרי היום אלא משהו כללי יותר - שלדעתי יותר מעניין לקרוא. אז נתחיל?
השעה היית 4 בלילה וחיכיתי בשדה התעופה. הגיעו הרבה ילדים ובעצם לא ידעתי מי הולך להיות איתי באותה הקבוצה (למרות שכן היה מפגש). מזל שהייתי בקבוצה של 3 שבועות להבדיל מ20 ילדים שבאו אחרי שבוע כ'קבוצה שנייה' (נדבר גם עליהם אחר־כך), אז אנחנו היינו שישה. לא ידעתי מי הם, מה הם והאם נתחבר.לדעתי זה הפחד היה של הרוב. לאחר זמן הפרידה מההורים יצאנו לדרכינו, כאן בעצם המסע התחיל
!התחלנו לדבר ולשאול שאלות שטחיות, איפה אתה גר? במה ההורים שלך עובדים? תחביבים? וכדומה... אז בקיצור, הפחד שלי כלל לא היה נכון ומהר מאוד התחברנו. הכי כיף היה שהיינו רק שישה להבדיל מקבוצות אחרות, כך שתקתקנו את הדברים.שמענו שאחרים עשו 'מספרי ברזל' ועוד שיטות של ספירה, אנחנו עברנו מהר את הבדיקה הבטחונית והיה לנו הרבה מאוד זמן בדיוטי-פרי בלי יותר מידי כאב ראש של הקבוצה השנייה. בנוסף ארצה לציין שבעצם היינו שבעה, מאי המדריכה המקסימה, היית איתנו כל הזמן וגם לה היה מקום. אחרי שנוחתים מקבלים את האווירה של אנגליה, ואיתה מזג אוויר הנהדר (שאז חשבנו שהוא נוראי עד שהגענו שוב לארץ ופשוט התחרטנו על כל מילה שאמרנו על מזג האוויר). אחרי שדה התעופה נסענו נסיעה ארוכה של 2 (ככה אמרו לנו אבל אל תאמינו לזמנים שאומרים לכם. פשוט תעשו נוסחה של X הזמן שאמרו + שעה...לרוב לצערי זה עובד 
.) הגענו לקולג', הקולג' הוא מדהים, פשוט כמו בסרטים - את זה ישר אמרתי שנכנסו וראינו את הפלא הזה.
כאן לדעתי אעבור לנושא אחר של הסיפור. שמתי לב שכולם כתבו ממש כמו רשימת מכולת, פירוט על הימים, אז אני אביא משהו חדש. אכתוב דעה שלי על כל דבר שעשינו. ממליץ לכם לקרוא את שאר הסיפורים של כולם כדי לאסוף כמה מידע שייסע לכם לקבל את ההחלטה. אבל כמו שתמשיכו לקרוא את שלי. אמשיך מנקודה אחרת...
החבורה של השישה: היינו שישה ומאוד התחברנו. בחיים שלי לא חשבתי שנתחבר / התחבר למישהו כל כך מהר. היינו ממש כל אחד מחובר לשני וממש כחבורה. עשינו צחוקים מטורפים, דיברנו הרבה, השתתפנו בפעילויות מאוד מהנות והיה כיף.
הלימודים: לפני הנסיעה ביררתי בקבוצת הוואצפ שפתחו לנו האם יש עוד אנשים שבאו לשפר את האנגלית שלהם במטרה המרכזית, אף אחד לא ענה לי חיובי. הבנתי שאני היחידי כנראה שבאמת בא לשפר את האנגלית במטרה ראשונה ולשים את ההנאה במקום אחר ברשימה. בתור אחד שבכלל לא טוב באנגלית שלו, לאחר סיום המחנה, המחנה עזר לי ופשוט נתן לי כאפה חזקה (אני אומר את זה באופן חיובי). הוא בעצם אמר לי, גיא, תתעורר ותבין שאנגלית זה הדבר הכי חשוב שיש כיום. שאני מיקודם חשבתי שמתמטיקה זה הכי חשוב, אבל זה כבר משהו פילוסופי.
אם כל הכבוד למערכת החינוך בארץ (הוצאתי אותה טובה יחסית לדעה שיש לי עלייה), יש לישראל מה ללמוד מ"ARDMORE".
השיעורים היו פשוט כפים. חיכית עוד ועוד לשיעור הבא ואני חושב שזה מאוד שיפר את החוויה שלי, ושלא נדבר על האנגלית שלי. המורים פשוט מעולים, התחברתי למורה אחד ברמה מאוד גובהה ובחיים לא היה לי מורה כזה אף פעם. היה בעיניים שלו משהו שהוא רצה להעביר מסר ופשוט חיוך תמידי על הפנים. בגדול בלי יותר מידי בילבולים, השיעורים מאוד מאוד מהנים, מלמדים ופשוט חוויה בפני עצמה.
מה שעוד כיף זה שאם יש מישהו איתך בכיתה מישראל אפשר לרכל ולעשות שטויות בעברית.... אבל הכל מאהבה....
החבר'ה שלא מהארץ: אני חושב שאחד התכונות הבולטות שלי - הסקרנות.
אני מישהו מאוד סקרן ושמח ש"בורכתי בזה". הילדים שמחול מאוד מעניינים. כיף מאוד לדבר איתם ועל הדרך לתרגל את האנגלית. הבעיה היית אצלי שבתור אחד, כפי שאמרתי, שרמת האנגלית שלו לא טובה - אז קשה לתקשר מתוך ביטחון עצמי. את זה אני ממליץ לכם לא לעשות את הטעות שאני עשיתי.
רק בשבוע האחרון הבנתי את זה (מזל). היה לי קשה לדבר עם כאלה שבהקבצה מעליי. מאוד קשה לעשות את זה ויש מחסום מאוד גדול למי שלא יודע אנגלית.
דברתי רק עם כאלה שאני יודע שלא ישימו לב לטעויות שלי וכאלה כמוני, שיש להם אוצר מילים מצומצם. רק בשבוע האחרון הבנתי וסוף סוף התגברתי על זה, שאני בעצם לא ייראה אותם בחיים שלי יותר (את רובם, אני מדבר על החבר'ה מחול...), ולכן סופרים 1..2...3 ומתחילים להתגבר. כמובן שעדיין יש לי את הקושי הזה ולכן מה שכתבתי מיקודם בלימודים מאוד עזר לי להבין את זה. יש הרבה חבר'ה ממדינות שונות, היה כיף מאוד לדבר איתם, לעשות איתם צחוקים, ופשוט הם היו חלק מהחבורה שלנו.
כמובן שגם כאן כיף לרכל. מי שקורא את זה לפני שהוא מחליט לנסוע אני המצאתי משחק עם אילטקי אחד שכדי לכם לשחק.
המשחק: מאוד פשוט וגם מצחיק, אתם לוקחים מישהו שלא מדבר עברית ומישהו שכן מדבר עברית (אפשר גם הפוך), עכשיו אתם תשאלו אותו שאלות בעברית והוא צריך להגיד לכם YES או NO... או כמובן אפשר לעשות לדרגת מ 1-10 וכדומה... פשוט שאלנו את האיטלקי הזה ספציפי לדוגמה- "האם אתה נשקת את המנהל" והוא ענה YES... דברים כאלה רק תעשו יותר מצחיק (לא נעים לכתוב את זה כאן בסיפור). אפשר גם שהוא יישאל אתכם שאלות אבל הבעיה שהוא רק ייצחק, לכן צריך עוד מישהו שדובר את השפה שלו.
הפעילויות: זה עוד משהו שמוסיף ל"רמת המושלמות" - הפעילויות. כמו בכל קייטנה של ילדים יש תוכנית עבודה. רק שכאן לא באנו לקייטנה של שוקו ולחמנייה או אצלכם זה טרופית XD. הפעילויות לדעתי לא היו הכי ברמה גבוהה אבל כן היו מהנות. בעצם הם רצו שבפעילויות נוציא את האנגלית שלנו בכוח תוך כדי מצבי לחץ. נגיד הוא חייב למסור לך מהר, אתה צועק לו - כך אתה במצב לחץ.
לדעתי זה מאוד תורם לאנגלית ומאוד חשוב לתרגל את זה. מה שבארץ לא עושים ומתרגלים רק על יבש. סוף סוף הפעילויות היו לשחרר עצמות, ולעשות חיים. לא שבשאר הדברים לא עשינו חיים, אני מדבר על כאן להשתחרר. היו מגוון פעילויות.
אני אישית בתור מישהו שמאוד אוהב ספורט, היה כיף הפעילויות הספורטביות. אם זה היה כדורגל, כדורסל, בייסבול (מה שלא בדרך כלל משחקים בבתי ספר רגילים בשיעורי ספורט), doatch ball (משחק שדומה למחניים אבל בהרבה יותר כיף, זה מזכיר "פצצות".), קריקט (אם באנגליה אז חייב לדעת מה זה קריקט לא?, והאמת שזה ממש כיף) ועוד כל מיני פעילויות ספרט... היה גם שיעורי דרמה ועוד כל מיני פעילויות. לפעמים היה בערב זמן להירגע בחדר המשחקים שלהם, שלרוב היה סרט שמה אבל זה לא אומר שאי אפשר לדבר שמה בצד.
לבסוף: יש עוד דברים קטנים ועוד הרבה דברים גדולים, אבל לא כל דבר אתם צריכים לדעת. לדעתי בתור אחד שמכין את עצמו מראש לקראת דברים הפעם לא עשיתי "הכנה". האמת, שזה ממש עזר לי, היה לי יותר כיף ככה לצפות לדברים, לדמיין דברים ולחשוב אותם אחרת, ולגלות כל פעם משהו חדש. עשו זאת!
אסכם את כל החוויה בציטוט של איינשטין:
"אלה שרוקדים נראים משוגעים בעיני אלה שלא שומעים את המוזיקה."
שינה לי את השיגרה בצורה מטורפת, פתח לי את העיניים והעיר אותי לגמרי. איך אומרים "לקום מחלום", זאת האמת.
גיא קופלביץ
