סאמר סקול - החוויה של טל

טל גונן שהיתה בסאמר סקול מספרת לנו שלפני סאמר סקול היא מעולם לא ביקרה באנגליה וגם לא טסה לחו"ל בלי הוריה. היא הגיעה לסאמר סקול בריקמנסוורת', פנימיה יוקרתית לבנות שכל שנה בקיץ נערך בה סאמר סקול עם ילדים מכל העולם.
"הוא כנראה המקום שאני הכי אוהבת (עד כדי כך שכששאלו אותי כשהייתי שם איפה אני הכי רוצה להיות עכשיו, פשוט לא ידעתי מה לענות, או אפילו עד כדי כך שבלי לחשוב שניה אני מוכנה לתת כמעט הכל בשביל להיות שם שוב)".
טל מספרת שבסאמר סקול אנגליה היא הכירה  שם כמה מהאנשים הכי מדהימים שאי פעם פגשה ועם חלקם היא עדיין שומרת על קשר.
"את ג'וליה מאיטליה אני מקווה לפגוש בשנה הקרובה אם אטוס לשם שוב. הרבה אנשים הרימו גבה כשסיפרתי להם שאני טסה\טסתי לסאמרסקול באנגליה, בגלל שלומדים שם. "ללמוד בחופש?", שאלו כמה חברים, אבל בשבילי השיעורים שם היו כיפיים במיוחד. בכיתות עם חלונות שמשקיפים אל המון דשא, המון עצים ומזג אוויר קריר שלא היה מבייש חורף נורמלי בישראל, לימדו אותנו מורים בריטיים עם חוש הומור בריא, ומבטא די מובן אפילו".

טל אומרת שדיברו על זה שחדר האוכל מזכיר את חדר האוכל בסרט הארי פוטר. "רק שבריקמנסוורת' אין ינשופים שמביאים עד לשולחן מכתבים מהבית. אני מתגעגעת המון לאיך שהיינו מתנחלות כמה בנות בחדר אחד, ומדברות עד שעה מאוחרת בלילה, לפעמים גם סתם ישבנו וכרסמנו ערימות של ממתקים, ואולי פשוט איפרנו אחת את השניה בלי סיבה מיוחדת וניסינו תסרוקות אחרות".
טל זוכרת במיוחד את היום האחרון של סאמר סקול. "לא ידעתי אם לבכות או לא או איך בכלל, זה היה כמעט עצוב מדי שאני חוזרת לשגרת החופש הגדול המשעממת שחיכתה לי בארץ. ישבנו עם התיקים בחוץ, מול הכניסה לבניין הראשי, שעברנו דרכה כל כך הרבה פעמים בשבועיים ההם, אם זה היה בשביל להגיע לשיעור, או בשביל לאכול ארוחת בוקר, או בשביל מסיבת דיסקו כזאת או אחרת שהתקיימה שם.

הרבה ילדים מהקבוצות שעדיין נשארו בריקמנסוורת' ועדיין לא טסו הביתה, באו להפרד, וגם המדריכים באו להגיד שלום. פתאום הבנתי כמה באמת היה נהדר פה, עוד לא הבנתי כמה סאמרסקול השפיע עליי, וכמה השבועיים האלה היו חשובים לי מכל מבחינה אפשרית, אבל הבנתי שאני לא הולכת לשכוח את החופש הזה אף פעם".

הכתבה נכתבה ע"י טל גונן שנסעה למרכז Summer School